השתלות שיניים: גישה טבעית - הוליסטית

השתלות שיניים הן פיתרון הולם, נוח, אסטטי ומאפשר תפקוד הקרוב יותר לשיניים טבעיות, אך האופן החודרני של פעולת ההשתלה גורם לחששות בקהל הרחב ובמיוחד האי נוחות שלאחר ההשתלה והסיכון לחוסר קליטת השן.

שילוב של השתלת שיניים קונבנציונלית בשיטות ריפוי הוליסטיות מאפשר למזער ואף לבטל את תופעות הלוואי הלא רצויות של ההשתלה ולהכין את הגוף הפיזי ואת הגופים העדינים האנרגטיים לקבלה קלה ומאירה של השתל.

השתלות שיניים

תחום השתלות השיניים התחיל לפרוץ ממש בשלושים שנה האחרונות ומביא איתו המון דעות קדומות ולא מעט פחדים: "זה כואב, זה ניתוח קשה, זה מתנפח אחר כך, זה לא תמיד מצליח, ומה זה בכלל?"

שתל בהגדרתו הוא מכשיר שמכניסים לגוף לשימוש האדם. כשמדובר על שיניים, אנו מכניסים שתלים בשיניים כדי לשקם ולהחליף שיניים חסרות בלסת - שיניים שלא ניתן או שלא כדאי להחליף בצורה אחרת.

שן חסרה עקב מחלת חניכיים או דלקות מתחת לשורש גורמות לחוסר איזון גדול: 2 השיניים הסמוכות מתעקמות לכיוון החור והשן הנגדית בוקעת (בגלל חוסר המגע) כלומר איבוד כושר הלעיסה של כ-4 שיניים (השן החסרה ועוד 3 שיניים הסמוכות). על כל שן חסרה – והנזק הולך וגדל עם השנים ומספר השיניים החסרות.

שיקום שיניים - חלופות

האמצעים המסורתיים לשיקום שן חסרה :

• גשר - שלושה כתרים מחוברים: המחייב להשחיז את 2 השיניים הסמוכות ולבנות עליהן כתרים מחוברים כאשר החלק האמצעי מחליף את השן החסרה. החסרונות בהקמת גשר:

  • להרוס את 2 השיניים הסמוכות, להשחיז אותן ולעיתים לעשות להן גם טיפולי שורש ללא צורך רפואי.
  • לפעמים השן החסרה היא האחרונה בלסת ואין עוד שן מאחורה כדי לבנות גשר.

• תותבת נשלפת: מתקן פרותטי שמוחזק עם ווים על השיניים הסמוכות. הוא דורש הוצאה וניקוי בין פעם לפעמיים ביום. החסרונות:

  • נוחות הלעיסה נמוכה יותר משיניים טבעיות.
  • מחליש את השיניים שהווים נשענים עליהן.
  • יציבות בפה נמוכה יותר משיניים טבעיות.

אפשרות אחרת - שתלים. שתל עשוי מתרכובת של טיטניום, תרכובת המתאימה לגוף מבחינה ביולוגית. הוא בנוי בצורה כזו שהוא מחליף את השורש של השן החסרה. בונים מעליו מבנה וכתר והשן הבנויה נראית ומתפקדת כמו שן טבעית, נוח לאכול איתה, השתל לא הורס את השיניים הסמוכות, קבוע בפה ואסטטי.

השתלת שיניים - טיפול קונבנציונלי

פרוצדורת ההשתלה דורשת הכנה עם אנטיביוטיקה , שטיפות פה ותנאים סטריליים להשתלה. כל נגיעה בעצם הלסת הרגישה, ובמקרה של השתלה, החדרת בורג מטיטניום, גורמת לתגובת ראשונית של ריפוי המתבטאת בנפיחות וכאבים.

פרוצדורת ההשתלה בראייה הוליסטית

כל שן ושן קשורה לאיבר מסוים בגוף, לזוג מרדיאנים, לתחומי חיים מסוימיים וכן לחוויות רגשיות (הרחבה: אנרגיה ורגשות בשיניים). כל שן חסרה גורמת לחוסר איזון אנרגטי בגוף, ומסיבה זו מנסים ככל האפשר לשמור על השיניים בפה.

כשהשיניים חסרות ואין עליהן תחליף, מקום החניכיים והעצם לא מגורה מבחינה פיזית (לחץ הלעיסה בונה עצם) ואז גם העצם מתחילה לאבד את תכונותיה הפיזיות (עובי, גובה, דחיסות) וגם אנרגטיות ורגשיות: עמידות, יציבות רגשית, כושר להתמודד מול מצבים הדורשים " עמוד שדרה".

ההשתלה היא טראומתית לעצם הלסת והחניכיים שצריכות לקבל גוף זר ולקלוט אותו כמו חלק חדש ומבורך כי הוא בא להחליף בכל הרמות את השן החסרה.

הסיכון בהשתלת שיניים קונבנציונלית

זה שהשן נעקרה זה כבר אומר שיש במקום משקע רוחני-רגשי (ראה: אנרגיה ורגשות). המקום עצמו – הוא מקום שסוחב חוויה רגשית כלואה. שסוחב מטען רגשי-אנרגטי שלילי, וברגע שבאים להשתיל שם – לא תמיד השתל נקלט – וגם אם הוא נקלט ייתכנו הרבה תופעות לוואי שנמשכות ימים ושבועות. או שיש התנגדות של הגוף (ואז מקבלים נפיחויות וכאבים חזקים אחרי השתלה) או שהגוף יוצר דלקת ודוחה את השתל, ואז השתל נופל מהמקום.

השתלות שיניים - טיפול הוליסטי תומך

בטיפול הוליסטי – אנו באים לקראת הגוף, לא בצורה אגרסיבית ופולשנית אלא תוך קבלת אישור של הגוף. יש סיכוי גדול יותר לקליטה מוצלחת של השתל על ידי הגוף, והרבה פחות כאבים, נפיחויות, וחוסר נוחות.

בגישה הוליסטית, ניתן לתמוך רבות בביצוע השתלת שיניים מוצלחת. כמה מהשיטות שבהן אנו משתמשים:

• מודעות: מבהירים מה הוא החלק החסר ומה משמעותו האנרגטית, רגשית ופסיכולוגית. במקרים מסוימים של אזורים שעברו הרבה טיפולים עד העקירה, ניתן לעשות טיפול אנרגטי טרום השתלה. מטרת הטיפול היא לשחרר מבחינה אנרגטית את המשקע הרגשי השוכן כדי "לנקות את המקום" מכל פסולת באזור אנרגטית-רגשית ולאפשר השתלה קלה יותר. בנוסף ניתן להוריד את רמת החשש שחלק מהאנשים חשים לפני פרוצדורות אלו.

• הכנה וטיפול הומיאופאתי: פיתחנו, יחד עם בית מרקחת ראשונים, פורמולות הומיאופאתיות מיוחדות המסייעות לגוף למזער את הטראומה ואת עודף תגובת הריפוי הראשוני (נפיחות וכאבים) בנוסף וכמובן Rescue Remedy

• טיפול אנרגטי לאחר ההשתלה: ניתן במרפאה טיפול אנרגטי דקות ספורות אחרי ההשתלה. מטרת הטיפול הינה: לאזן את הגוף מבחינה אנרגטית, להזרים אנרגיה טובה למקום ההשתלה ולמלא את המצברים האנרגטיים לקראת מאמץ הריפוי. הטיפול האנרגטי ניתן באמצעות שיטת B.A.T , שבנויה על בסיס נקודות תדר אנרגטיות, העלאת תכנים מהאתת מודע והילינג משולב עם דימיון מודרך. לעיתים, מעדיפים להיעזר באנרגית מגן דוד ( רייקי יהודי), שיטה אשר פותחה ע"י רה- אלי קמחי.

כל הטיפולים הנ"ל מסייעים מאוד בהורדת האי נוחות ( נפיחות וכאבים) של הימים הראשונים שאחרי השתלה ובהאצת במהירות הריפוי עד לשיקום סופי.

עדויות

מדווחים רוב המטופלים: " קצת עייפות ורגישות מסוימת באזור ההשתלה ביום-יומיים הראשונים, אין צורך לרוב במשככי כאבים ( או מעט מאוד ), אין נפיחות או לא מורגש ולמחרת חזרה לתפקוד מלא ."

השתלת שיניים הוליסטית - סיכום

השתלות הם פיתרון הולם, נוח, אסטטי ומאפשר תפקוד הקרוב יותר לשיניים טבעיות. אך האופן החודרני של פעולת ההשתלה גורם לחששות בקהל הרחב ובמיוחד האי נוחות שלאחר ההשתלה.

שילוב של השתלת שיניים קונבנציונלית בשיטות ריפוי הוליסטיות מאפשר למזער ואף לבטל את תופעות הלוואי הלא רצויות של ההשתלה ולהכין את הגוף הפיזי ואת הגופים העדינים האנרגטיים לקבלה קלה ומאירה של השתל.

ד"ר יהודית-ולרי יסקין הודנט - מרפאת שיניים טבעית הוליסטית hodent.co.il בהודנט תמצאו את הפתרון הבטוח לביצוע כל סוגי טיפול השיניים, תחת קורת גג אחת. החל בסתימות לבנות נטולת כספית - מחומר קרמי חזק במיוחד, דרך יישור שיניים ואסטתיקה, מניעת טיפול שורש או ביצועו בצורה בטוחה, וכלה בהשתלות שיניים, תותבות, שיקום פה או ניתוח.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

במצבים של נזלת כרונית, בדרך כלל בגלל דלקת של דרכי הנשימה או אלרגיות שונות, רירית הסינוסים עלולה להפוך דלקתית ומוגלתית, וחלל הסינוסים יתמלא בנוזל דלקתי. סיבה אחרת לדלקת הסינוסים הוא שפעת או הצטננות ממושכת, בעקבות זיהום חיידקי או ויראלי בדר"כ. המצב בכללותו נקרא סינוסיטיס (Sinusitis), ובעברית "דלקת גתות האף". הנזלת בדר"כ סמיכה, בצבע צהוב או ירוק, וקשה לקנח את האף. בנוסף לנזלת הסימנים האופייניים הינם כאבי ראש באיזורי הסינוסים (במצח, בלחיים, בצידי האף ומתחת לעיניים), חום, עייפות וסחרחורות. ייתכן יובש פה וריח רע מהפה. כמו כן ייתכנו כאבי שיניים בלסת העליונה באיזורים רבים, כיוון שאותו העצב מעצבב גם את השיניים וגם את הסינוסים. כדי לאבחן סינוסיטיס יש להקיש על איזור הסינוסים, או להרכין את הראש בפתאומיות כלפי הברכיים. בשתי השיטות אם מדובר בסינוסיטיס בדר"כ הכאבים באיזור הסינוסים יוחמרו למספר דקות.

 

הבעיות הנפוצות ביותר בפה

הבעיות הנפוצות ביותר בפה הקשורות לסינוסיטיס כרונית הינן יובש פה, עששת (ריקבון השיניים) וריח רע מהפה. ייתכנו כאבי שיניים באיזורים רבים. תתכן פטרת ע"ג הלשון. בילדים ייתכן גם שינוי במבנה עצמות הפנים וליקוי במיקום סגירת השיניים.

1. יובש פה ועששת:בגלל שהאף חסום בנזלת מוגלתית שקשה להוציאה, מתרגלים לנשום באופן ממושך דרך הפה. נשימת פה גורמת לייבוש הרוק בחלל הפה ועל השיניים. כיוון שהרוק אמור למנוע הדבקות חיידקים לשיניים וכן להלחם בחיידקים בעזרת מרכיבים ממערכת החיסון, הרי שהשיניים נמצאות בסכנה לעששת יותר מהרגיל.

2. ריח רע מהפה: שרידי נזלת וליחה שנדבקו על גב הלשון והשקדים הינם בין הסיבות הנפוצות לריח רע מהפה (שנקרא גם באשת או האליטוזיס). סיבות אחרות נפוצות הינן עששת ודלקות חניכיים.

3. כאבי שיניים מפושטים: בגלל שאותו עצב מעצבב את השיניים ואת הסינוסים, תתכן הופעת כאבי שיניים במספר שיניים בו זמנית. הכאבים יכולים להיות חלשים ועמומים אך גם חדים וקשים. יש ליידע את רופא השיניים שאתם מאוד מצוננים ואולי בהתקפת סינוסיטיס, כדי שיוכל לאבחן נכון ולהבדיל בין כאבים אלו לבין כאבים שבאמת מקורם משיניים בעייתיות.

4. שינוי במבנה עצמות הפנים וליקוי במיקום סגירת השיניים: כאשר ילד בשלבי הגדילה מתרגל לנשום נשימת פה, החיך יהיה יותר צר ויותר גבוה על-מנת לאפשר כניסת אוויר מוגדלת. כתוצאה מכך פני הילד יתארכו ויוצרו, בעיקר בחלק המרכזי של הפנים. עלולה להיווצר גם הפרעת סגר כתוצאה מהיצרות החיך, כאשר השיניים תיסגרנה בעמדה שונה מזו שאמורות היו במקור.

5. פטרת הלשון: שימוש ממושך במשאפי סטרואידים עלול להוביל להופעת פטרת ע"ג הלשון (בדר"כ מסוג קנדידה).

 

הטיפול בסינוסיטיס

הטיפול בסינוסיטיס יכול להיות ע"י רפואה קונבנציונאלית, רפואה אלטרנטיבית או שילוב של השתיים.

1. אנטיביוטיקה: בדר"כ אוגמנטין או זינאת לתקופה של 10 ימים עד שבועיים, לפי מרשם רופא בלבד. החיסרון בטיפול אנטיביוטי הוא שהמקור לסינוסיטיס בדר"כ נשאר (נזלת אלרגית, מבנה אנטומי וכו'). כמו כן, שימוש חוזר ונשנה של אנטיביוטיקה מפחית את יעילותה וגורם להתפתחות זני חיידקים שעמידים בפני אנטיביוטיקה. בעיה אחרת היא שהאנטיביוטיקה לא יעילה לזיהומים ויראליים, ומשתמשים בה רק לאחר איבחון רופא.

2. ניקוז רפואי: רופא אף-אוזן-גרון או כירורג יכול לנקז את הסינוסים מהמוגלה שהצטברה בהם, אך הטיפול אינו פותר את המקור לסינוסיטיס.

3. משאפים וסטרואידים: רופא ריאות ורופא אלרגיות יוכלו לסייע במציאת הגורמים לסינוסיטיס ולהתאים טיפול תרופתי, אך תתכן הופעת פטרת על-גבי הלשון לאחר שימוש ממושך בתרופות אלו.

4. כירורגיה: תיקון של עיוותים וחסימות בדרכי הנשימה ובאף יכול לעזור ולהרחיב את כניסת האוויר.

5. דיקור סיני (אקופונקטורה): לפי הרפואה הסינית, יש לטפל בזרימת אנרגיה של הכבד, הטחול והריאות. כמו כן יש לאזן את התזונה ולהפחית מצבי סטרס. דיקור אמור לטפל במוקדים אלו, לסייע בניקוז הנזלת והמוגלה ממערות האף ומהסינוסים, ולהפחית את כאבי הראש.

6. מכשיר אדים קרים: האדים הקרים יכווצו את ריריות האף ויפחיתו את הגודש ואת הנזלת. אפשר להוסיף גם תמציות צמחי מרפא. מומלץ לשים ליד המיטה.

7. צמחי מרפא ותמציות:אקליפטוס ומנטה או שאיפת אדים של מים מהולים בתמציות אלו אמורה לחטא ולמנוע מצבי זיהום, ולסייע לניקוי דרכי הנשימה בברונכיט ובאסטמה. אפשר גם להתיז תמציות אלו על הכרית לפני השינה, או להוסיף למכשיר אדים קרים. לתינוק: אפשר לרסס טישו בתמצית זו ולהניח מעל מיטת התינוק, באיזור שלא יוכל לנגוס בטישו. תמציות אחרות מומלצות: בזיליקום וג'ינג'ר.

8. חדר מלח: שהייה בחדר שקירותיו עשויים מבלוקים של מלח אשר נחצבו ממכרות מלח עשוייה לעזור. האוויר רווי במולקולות מלח, אשר מייבשות את הנזלת והליחה מהאף ומדרכי הנשימה. כמו כן אפשר לשים ליד המיטה מנורה שעשוייה מבלוק מלח. אפשר לנסות קומפרסים או עיסוי עם גרב ניילון נקייה שמולאה במלח גס, לאחר חימום במיקרוגל. לפעוטות אפשר למרוח את רירית האף בעזרת מקלון לניקוי אוזניים שטבול בתמיסת מי מלח .

9. תזונה: מרק עוף קלאסי רק יכול לעזור... כדאי להפחית במוצרי חלב שמעוררים ליחה ונזלת לעיתים. כמו כן כדאי להפחית במזונות מטוגנים, בעישון ובאלכוהול.

 

טיפולי שיניים מומלצים:

• כדאי ליידע את רופא השיניים כבר עם הגעתכם למרפאה כי אתם סובלים מנזלת ממושכת או מסינוסיטיס כרוני, כדי שיוכל לאבחן נכון את מצב הפה והשיניים. רופא השיניים גם יוכל להתאים טיפול אנטיביוטי במידת הצורך.
• כדאי להקפיד על היגיינה אוראלית טובה: צחצוח נכון ויעיל, חוט דנטלי ושימוש במי פה המכילים פלואוריד. בקש הדרכה מהשיננית או מרופא השיניים.
• במקרים של חשש מוגבר לעששת כדאי לבצע טיפולים ביתיים בפלואוריד בריכוז גבוה בעזרת סד לילה, שהוא כפפת סיליקון שמותאם במדוייק לשיניים ולחניכיים, ובו מורחים ג'ל פלואוריד מיוחד.
• כדאי להבריש את הלשון משרידי נזלת וליחה (עם מברשת השיניים או עם אביזר מיוחד לניקוי הלשון). זהו אחד הגורמים לריח רע מהפה.
• מומחה ליישור שיניים יכול לפתור מצב של היצרות הלסת העליונה ועיוות בסגירת השיניים.

איחולי רפואה שלמה

ד"ר גיא וולפין

ד"ר גיא וולפין רפואת שיניים ואסתטיקה דנטלית http://www.dr-guy.com

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

הריון וטיפולי שיניים - טיפולי שיניים בהריון

בשעה טובה ! את בהריון !

בתקופה רגישה ומיוחדת זו, כל גופך עובר שינויים, בהשפעת ההורמונים המופרשים. בין יתר השינויים שמתרחשים בגופך, גם איזור הפה והשיניים מושפע. מצד אחד, נשים הרות מדווחות על רגישות בחניכיים, ועל תחושה ש"השיניים מתפוררות", אך מצד שני קיים פחד גדול (ולא מוצדק) לגשת אל רופא השיניים לבדיקה וטיפול. כך, בעיות קטנות שהיו יכולות להפתר בהקדם, נגררות ונמשכות, והופכות ליותר ויותר חמורות.

נשים רבות בהריון סובלות מחניכיים רגישות, נפוחות ולעיתים אף מדממות. החשש העיקרי הוא שחיידקים ומזהמים אחרים יחדרו דרך החניכיים הפגועות, ומשם אל זרם הדם. גורמי זיהום אלו עלולים לפגוע בעובר, ואף לגרום ללידות מוקדמות!

דוגמא אחרת היא בחילות והקאות, אשר יוצרים סביבה חומצית בפה. החומצה תפורר את השיניים (אל תאשימו את העובר – הוא חף מפשע...). גורם נוסף לעליית החומציות בפה הוא החשק המוגבר לזלילות בלתי מבוקרות, ביום ובלילה, ללא ציחצוח שיניים אחרי. הבעייה מחמירה במיוחד בקרב נשים אשר סובלות ממצבי-רוח משתנים ולעיתים מדיכאונות, ומזניחות את בריאותן באופן כללי, ובפרט את בריאות השיניים.

אם כן, בהריון השיניים והחניכיים נמצאות בסיכון גבוה מהרגיל, והחשש הגדול הוא מזיהומים שעלולים לפגוע בהריון עצמו. לכן דווקא בהריון יש חשיבות עליונה לשמירה על בריאות הפה והחניכיים, למענך ולמען העובר שלך.

2 הטעויות הנפוצות בקרב נשים הרות הן:

טעות א': ההריון מקלקל את השיניים, כי הסידן "נלקח" לבניית עצמות העובר: לא נכון !!!

העובר אינו אשם... לפחות לא באופן ישיר. באופן חד משמעי הוכח כי הסידן שדרוש לבניית עצמות העובר אינו נלקח משיני האם, אלא מהעצמות שלה. אבל אם את מקיאה הרבה, ו/או אוכלת יותר מהרגיל, החומציות בפה כן מזיקה לשיניים – אך אל תצחצחי שיניים אחרי כל הקאה, כיוון שלמעשה תחדירי את החומצה עמוק יותר אל השן, ותגרמי להתפוררותה, כמו גם לשפשוף יתר ושחיקה מיותרת של השיניים.  מומלץ לאחר כל הקאה להשתמש בשטיפות פה המכילות פלואוריד. הפלואוריד ינטרל את החומציות ואת החיידקים, יחזק את השיניים וירענן את הפה. מומלץ גם להשתמש בחוט דנטלי, ולעבור למברשת קטנה ועדינה. אפשר גם ללעוס מסטיק ללא סוכר למשך מספר דקות. כמו כן זלילות מרובות ונטייה למאכלים ומשקאות חומציים ו/או מתוקים מגבירה את החומציות בפה ואת התפוררות השיניים, ולכן מומלץ לאכול דברים שאינם מכילים חומצה ואינם מכילים סוכר (תזונה בריאה מורכבת למשל מדברי חלב וגבינות, מים, פלפלים, גזרים, תפוחי עץ, אורז, תפו"א וכו'). אם הינך סובלת גם מדלקת חניכיים, ולא מצחצחת טוב, הדבר עלול להביא גם לדלקות חניכיים וגם לחורים (עששת) מרובים, וחבל.

טעות ב': אסור לעבור טיפולי שיניים וצילומים בהריון: לא נכון !!!

חובה להבדק תוך כדי ההריון, לבצע הסרת אבנית ולטפל בכאבים ובחורים ע"י סתימות / טיפולי שורש וכו'.

• בעיות חניכיים: חשוב מאוד לבצע הסרת אבנית בתדירות גבוהה מהרגיל - הסרת האבנית אינה מזיקה כלל לשן או לחניכים, גם אם מבצעים אותה בתדירות גבוהה, ולכן למטופלות שלי אני ממליץ להסיר אבנית בכל טרימסטר, דהיינו כל 2-3 חודשים. זאת כיוון שבדומה לכל הגוף, גם החניכיים עוברות שינויים הורמונליים בהריון, ובדרך כלל נהיות נפוחות יותר, רגישות יותר ומדממות יותר. במצב כזה קשה לצחצח נכון, ותתכן עששת (חורים) יותר מהרגיל, וריח רע מהפה.קיים גם קשר בין דלקות חניכיים ושכיחות גבוהה יותר של לידות מוקדמות ולפגים (פי 7-10 מהרגיל!), וכן לתוחלת חיים קצרה בכ-4 שנים והופעה והחמרה של מחלות אחרות כלליות.

• חורים בשיניים וכאבים: כאמור, שיניים עלולות להיפגע בהריון בגלל חוסר מודעות וחומציות בפה. טעות היא לחכות לסיום ההריון, כיוון שחור בשן יתפתח במהירות גדולה הרבה יותר בהריון בגלל החומציות הגדולה בפה – הנזק גדול ומיותר. כאשר יתחילו כאבים מהשן שנרקבת, משתחררים הורמונים מהמוח (פרוסטה-גלנדינים) שבין היתר גם גורמים לכיווצי הרחם ולעיתים לתחילת לידה! כמו כן בכל שן שנרקבת יש סכנת זיהום ואבצס שעלול להזדהם. רופא שיניים מיומן יוכל להתאים לך כדורים נגד כאבים ובמקרה הצורך אף סוגים שונים של אנטיביוטיקות שאינן פוגעות בעובר. לכן למעשה הימנעות מטיפולי שיניים בהריון עלולה להזיק להריון התקין וכן לגרום לריבוי דלקות חניכיים ולבעיות שיניים.

• טיפולים מומלצים: אין כל בעיה לעבור הסרת אבנית, סתימות, טיפולי שורש ואפילו עקירות בזמן הריון. המגבלה היחידה היא התנוחה שבה תוכלי לשכב על הכיסא מבלי שיכאב לך הגב... אך אם את מנסה להכנס להריון, עדיף להגיע לביקורת מקיפה אצל רופא השיניים לפני תחילת ההריון, ולסיים את כל הטיפולים בהקדם. בכל מקרה, מומלץ לא להתחיל טיפולי שיניים גדולים בהריון, ומומלץ לא לבצע שתלים, כתרים או גשרים (אם אין ברירה - זמניים בלבד). במקרה הצורך, גם עקירות רגילות אפילו עקירות כירורגיות אינן מהוות בעייה מיוחדת.
• לגבי הזריקה: נשים רבות חוששות שהזריקה תזיק לעובר, אך למעשה אין בעיה כלל להשתמש בזריקות – האפקט הוא מקומי בלבד. לגבי אדרנלין - דווקא הזריקות שמכילות אדרנלין הן בטוחות יותר לאשה בהריון.
• לגבי צילומי רנטגן: ההמלצה היא לא להתחיל סדרת צילומים בכל הפה ולתכנן טיפול נרחב, אלא לצלם רק במקרה הצורך לאבחנה מדוייקת. אין סכנה לעובר בצילום שיניים אבחנתי (נשך ו/או פרי-אפיקלי בדר"כ) - כמובן בתנאי שהאם מכוסה סינר עופרת. הקרינה מאוד ממוקדת ורק שטח קטן מאוד באיזור הפה עובר צילום. לעומת זאת, חוסר טיפול עלול לסכן את בריאות האם ואת בריאות העובר, מעבר להתדרדרות במצב השן.

לאחר ההריון בדר"כ המצב נרגע, והחניכיים בדר"כ חוזרות למצבן הטבעי, אלא אם כן הן ניזוקו בהריון מדלקות חמורות. השיניים לעולם לא צומחות מחדש, ולכן המתנה של 9 חודשי ההריון + מספר חודשים להתאוששות אחרי הלידה, מהווים לפחות שנה שבה למעשה בריאות השיניים היא "חור שחור", תרתי משמע...

חשוב לזכור, שאם לדוגמא קיים חור קטן, שכרגע אינו כואב ולא מגלים אותו, או שלא מגיעים לטיפול בהקדם, במשך הזמן החור יגדל,  יעמיק ויכאיב, עד שיתעורר צורך בטיפול שורש, ואולי מבנה וכתר. לפעמים ההרס הוא כ"כ גדול, עד אשר יש צורך לעקור את השן! כך, במקום טיפול קליל ומהיר (וזול), עלולים להגיע לטיפול ממושך ומכאיב (גם בפה וגם בכיס...). ההרס מהיר יותר כאשר החומציות בפה גדולה, למשל בהריון.

לסיכום - כיצד תגני על שינייך בהריון -

תרופות סבתא ועצות אחרות שכדאי לנסות:

נגד בחילות והקאות

• להרבות בשתיית חלב ואכילת מוצרי חלב – הסידן חשוב כדי לנטרל את החומציות בפה, וכדי להעניק סידן לעובר המתפתח.
• להרבות באכילת פלפלים אדומים, גזר, מלפפונים, מנגו, אננס טרי, אבטיח, מלון וכו'. לא להרבות באכילת פירות הדר או מציצתם, בגלל חומציותם. באופן כללי : להפחית במאכלים חריפים או חמוצים, ולהפחית צריכת ממתקים.
• להפחית במשקאות תוססים ו/או חומציים ו/או ממותקים. אם שותים מיץ או קולה וכו', כדאי לשתות עם קש, למנוע את מגע החומצה בשיניים. להפחית משקאות מפירות הדר בגלל חומציותם. אם את מחפשת ויטמין C, בקיווי אחד או בפלפל אדום אחד יש פי 10 יותר ויטמין C מאשר בתפוז!
• לאכול שורש ג'ינג'ר (זנגביל). אפשר גם לקנות כדורי ג'ינג'ר במחלקות הטבע בבתי המרקחת.
• תה מומלץ: קינמון, ג'ינג'ר, לימון, קמומיל, חבושים ותה מעלי זעתר עם דבש.
• להרבות בשתיית מים קרים, וללעוס קוביות קרח    (* קרח- לא יותר מ-5 פעמים ביום, מחשש לפגיעה במערכת הלעיסה)
•  לא לצחצח שיניים לאחר הקאות אלא להשתמש בשטיפת פה המכילה פלואוריד ו/או מסטיק ללא סוכר, להוסיף ג'ינג'ר לתפריט, להריח לימונים, להרבות בשתיית מים קרים וחלב. לעיסה או מציצה של לימונים תגביר את החומציות שעל השיניים.

נגד דלקות ודימומים מהחניכיים

• מספר פעמים ביום אפשר להמיס כפית מלח בכוס מים חמים (לא רותחים!), לגרגר במשך דקה – ואז לירוק.
• למרוח על האצבע או על מברשת שיניים רכה מעט שמן זית, ולעסות בעדינות את החניכיים.
• לעסות בעדינות את המפגש בין החניכיים והשיניים עם מטלית רכה או חיתול בד רך של תינוקות
• להרבות בשתיית תה העשוי מבבונג, קמומיל או ג'ינגר, אפשר עם כפית דבש ו/או לימון.

היגיינה אוראלית וצחצוח

• עם מברשת רכה וקטנה, 2-3 פעמים ביום (אחרי ארוחת הבוקר, אחרי ארוחת הצהריים ולפני השינה)
• לצחצח את חריצי השיניים האחוריות ואת נקודת הפגש בין החניכיים והשיניים ולהעניק עיסוי עדין לחניכיים (אפשר גם עם חיתול בד ו/או עם שמן זית).
• כדאי להשתמש גם בחוט דנטלי ובשטיפות פה המכילות פלואוריד.

הוראות צחצוח והיגיינה אוראלית: http://dr.guy.volfin.googlepages.com/brush.proper.volfin.pdf

טיפולי שיניים מומלצים בהריון: למניעת הרס שיניים וחניכיים, ולמניעת לידות מוקדמות חו"ח

מעקב דנטלי כל 2-3 חודשים הכולל:

• הסרת אבנית טיפולי חניכיים והדרכה יסודית בציחצוח נכון- למניעת דלקות חניכיים
• ציפוי פלואוריד לשיניים - לניטרול החומציות והחיידקים, לחיזוק השיניים ולעצירת עששת מתפתחת
• שיחזורים (סתימות) - למניעת הרס השיניים תחת מתקפת החומציות
• איטומי חריצים ושיחזורים מונעים- לחריצים עמוקים שמתחילים לפתח עששת
• עקירת שיניים רקובות אבודות - מומלץ בדר"כ בטרימסטר השני, אלא אם כן מדובר במקרה חירום דחוף

והעיקר - לא לחשוש, ולהגיע עם כל שאלה או כאב לרופא שיניים המטפל בנשים הרות!

בהצלחה, ושיהיה במזל טוב !!!

לגירסת הדפסה:http://dr.guy.volfin.googlepages.com/pregnancy.healthy.teeth.gums.volfin.pdf

ד"ר גיא וולפין רפואת שיניים ואסתטיקה דנטלית http://www.dr-guy.com

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

טיפול הומאופתי בבקיעת שיניים
מאת : מירב כהן-נחמיה


מתי אפשר לצפות לבקיעת שיניים?

אצל כל תינוק זמן בקיעת השיניים הוא אינדיווידואלי, אולם באופן כללי ניתן לומר שהשן החותכת הראשונה יוצאת סביב גיל חצי שנה. עניין זה תלוי בכמה גורמים, ביניהם תורשה.
למעשה, תינוקות נולדים עם מערכת שלמה של עשרים שיניים שבעצם 'קבורות' מתחת לחניכיים, ממתינות לזמן בקיעתן.
בדרך כלל צמד השיניים הראשון מופיע בקדמת החניכיים התחתונות, אצל בנות, בממוצע, קצת יותר מוקדם מאשר אצל בנים.
השיניים יוצאות לרב ברביעיות כל ארבעה חודשים עד להשלמת התהליך בסביבות גיל שנתיים וחצי (אך לא בהכרח).
השיניים צומחות לעיתים קרובות עקום אבל מסתדרות בהשלמת היציאה ורווחים גדולים בין השיניים החלביות לא מעידים בהכרח על רווחים שיהיו בשיניים הקבועות.


איך בקיעת השיניים יכולה להשפיע על התינוק?

השיניים אינן מתפרצות החוצה או בוקעות בפתאומיות, זהו תהליך ארוך שבו השיניים מפלסות ודוחקות את דרכן באיטיות החוצה, דרך רקמת החניכיים. תהליך זה יכול ליצור מצב כמו- דלקתי הגורם לנפיחות ואודם במקום ההוצאה. כמובן שבקיעת מספר שיניים טוחנות בבת אחת או בקיעה של שיניים חותכות יכולים לגרום להמון כאב וסבל, ולתינוקות דרכים שונות להתמודד איתו ולמחות נגדו.


יש לא מעט מקורות מידע הטוענים שקשר ברור בין בקיעת שיניים לבעיות משמעותיות אחרות הוא בגדר מיתוס בלבד ושהעניין אינו הוכח, אולם בהחלט ניתן לומר שהנסיון הקליני של רופאים מכל התחומים מלמד על כך שהקשר ברור.
מה שמשתנה הוא התגובה של התינוק/ת למצב. התגובות נעות בין הקל והכבד וקשה מאוד לצפות אותן או להעריך אותן. לכל תינוק/ת יש רגישות שונה למצב בקיעת השיניים השיניים.

תופעות רווחות ומוכרות שלרפואה הרגילה יש קושי בהתמודדות איתן:

ריור מרובה - שיכול לגרום לתופעות לא נעימות נוספות, למשל, רגישות בעור. עור רגיש ורוק מרובה לא מסתדרים טוב ביחד, והמפגש יכול להוליד פריחה אדומה ומציקה סביב שפתיו וסנטרו של התינוק.

שלשולים - בשל הריור המוגבר וסיבות נוספות פחות ידועות, תינוקות רבים סובלים משלשולים. לעניין זה יכולה להתווסף תפרחת חיתולים.

חום- הוצאת השיניים יכולה לגרום לחום ולהתנהגות דואבת.

נשיכות- התינוק כמהה למשהו שניתן לנגוס בו, הוא יסכים להסתפק בלית ברירה באצבעות, זרועות ולפעמים בשד המאכיל אותו.

התעוררויות מהשינה- צמיחת השיניים אינה מפסיקה בלילה, ובעיתות מצוקה אלו התינוק/ת יכולים להתעורר לעיתים תכופות, גם אם הם היו מתמסרים לשינה בקלות בזמנים קודמים.

עצבנות- בכי מרובה, חוסר מרוצות וצרחות ובקיצור מצב רוח רע. הורים לתינוק נינוח יכולים להיות מופתעים מחוסר יכולתו להירגע בתקופה זו.

אלו הן רק מקצת התופעות היכולות לפקוד תינוק ממוצע במקומותינו.

הגישה ההומאופתית:

להומאופתיה יש מענה מרשים למגוון בעיות אלו ולבעיות רבות נוספות.
כל תרופה הומאופתית שמתאימה לבקיעת שיניים מאופיינת ע"י תמונת תופעות המיוחדת לה. בד"כ תרופות אלו עונות על מצבים מורכבים, הכוללים פרטים נוספים מעבר לסימפ' המוכרים והכלליים של הוצאת שיניים.

התגובה המיוחדת של כל תינוק להוצאת השיניים והמאפיינים הכלליים גורמים להומאופת להיות מסוגל להבדיל בין התרופות השונות המיועדות למצבים השונים.

דוגמאות אופייניות למצבים שונים היכולים להיעזר בתרופות הומיאופתיות:

תרופה מס' 1 יכולה לעזור ל:

הוצאת שיניים קשה שמלווה ברגזנות גדולה, התינוק אינו יודע מה הוא רוצה. התינוק רוצה להיות על הידיים. תנועה של נדנוד ונענוע עוזרים לו.
התינוק לא ניתן לניחומים, לא רוצה שיגעו בו, קיימת רגישות רבה מאוד לכאב, חוסר מנוחה, יכול להיות בכי מתוך שינה, התינוק יכול להכות את ההורה מתוך הכאב והעצבים.
קור מקומי מקל על הכאב.
התינוק יכול להיות עם לחיים ופנים סמוקות, להעלות חום ולסבול משלשולים ירוקים , חומציים ומסריחים ותפרחת חיתולים.
תרופה זו מתאימה למשל לפירכוסים המלווים את הוצאת שיניים.

תרופה מס' 2 יכולה לעזור ל:

הוצאת שיניים המלווה בבעיות נשימה כגון ברונכיט וסטרידור.
התינוק יכול לבכות ולהתעצבן. יכול להיות ריח חזק ולעיתים מסריח מהפה. ריור מרובה. חוסר מנוחה, רוצים להיות בתנועה, יכולות להיות צרחות שנמשכות כל הלילה וחוסר שינה מרב כאבים.

תרופה מס' 3 יכולה לעזור ל:

הוצאת שיניים המאופיינת ברצון בולט ללחוץ את החניכיים אחת אל השניה, ז"א- תנועות כמו של נשיכה.
התרופה מתאימה גם להוצאת שיניים שמלווה בשילשולים מימיים מלווים בגזים וכאבים עוויתיים.
הצטברות ליחה בדרכי הנשימה בזמן הוצאת שיניים.

תרופה מס' 3 יכולה לעזור ל:

הוצאת שיניים המלווה בשלשול מתמשך. זיעה ושלשולים בריח חמוץ מאוד. כל הילד מריח חמוץ (גם ההקאות).
ריור מרובה, פנים וראש מזיעים מאוד בשינה.
פה שמלא בקרום ובריר מסריח לאחר הקימה.
חוסר שינה וחוסר תיאבון. התינוק יכול להיות תשוש, במצב רוח רע, הוא אינו מעוניין לשחק, שום דבר לא מרצה אותו.
עוויתיות - יכולה להיות בהבעות הפנים או בקצות הגפיים, בבטן.

תרופה מס 5 יכולה לעזור ל:

להוצאת שיניים המלווה בריור מרובה ואפטות המלוות בהבל פה מסריח. תינוק שבוכה מכאבים בזמן ההנקה.

תרופה מס' 6 יכולה לעזור ל:

הוצאת שיניים המלווה בפטריות בפה, צמיחת שיניים מאוחרת. התקררויות בתקופת הוצאת השיניים, כאבי בטן עוויתיים ושלשול. התעוררויות בלילה. הזעה בקרקפת בעיקר בלילה. הכאבים מוקלים ממים קרים.



ששת המצבים המפורטים האלו הם תיאורים המתאימים לתרופות שונות שיכולות לפתור אותן. להומאופתיה יש הרבה יותר מ-6 תרופות למצב של הוצאת שיניים בעייתית. כל תרופה מתאימה למצב אינדיווידואלי ומיוחד של התינוק.


איך ההומאופתיה עובדת?

התרופות ההומאופתיות מסוגלות לעודד את הגוף לרפא את עצמו.
ברור שהוצאות שיניים קשות, הגורמות לסבל, חוסר שינה, פרכוסים, חוסר תיאבון, מחלות וחולשה הן לא מצב נורמטיבי של בריאות תקינה. העובדה שתופעות אלו רווחות אינה קובעת שהן תקינות ושאי אפשר לפתור אותן.
אנשים רבים העוסקים ברפואות משלימות למיניהן יודעים שכל אדם ותינוק מגיבים למצבים בריאותיים, לשינויים גופניים ולנסיבות חיים באופן שונה לחלוטין. לכל אדם ולכל תינוק יש את הרגישויות שלו ואת נקודות התורפה הבריאותיות המיוחדות לו. אנחנו רק צריכים לקרוא טוב את ה'מפה', זאת אומרת את איך שהגוף מבטא את הבעיה ולהתאים את התרופה הנכונה.

התרופה ההומאופתית מותאמת לכל מטופל בשלמות, בהתייחס למצבו הכולל ולכן היא מסוגלת להביאו לאיזון עמוק המגיע עד לשורשי הבעיה ולעודד בו ריפוי שלם.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי